שלום לכם !
לכל ותיקינו וה"חדשים", ברוכים המטיילים !
כמו בעונות הקודמות, מטרת בלוג זה היא לשמש מעין אלבום קבוצתי, העוזר לזכור איפה היינו ומה עשינו, בתמונות של נופים ואנשים וקצת מילים.
אין פה יומרות כלשהן מהצד התיעודי והאקדמי, כך שאם יהיו פה אי דיוקים כלשהם, אנא סלחו לי למפרע, וכמובן שכולם מוזמנים להעיר ולהאיר, להוסיף ולשפר כטוב בעיניכם.
ניתן להגיב בסוף כל "פוסט", ע"י לחיצה על המילה "תגובות", או משלוח מייל אלי ישירות בכתובת avial111@bezeqint.net .
אשמח להוסיף אינפורמציה ותמונות מכל מי שירצה להוסיף , כמובן בציון שם השולח, שלא לפגוע בזכויות היוצרים... (אפשר גם בעילום שם לצנועים שבינינו).
לכל פרק בסדרה מצורף קישור עם (כמעט) כל התמונות שצילמתי במשך הטיול, וזאת ע"מ לאפשר לאנשים להוריד תמונות שימצאו חן בעיניהם אל מחשבם לכל צורך שהוא. ידוע לי שמדיניות זאת גורמת לאלבום להיות גדול וקצת טרחני, אך היתרון ,לדעתי, מכסה על החיסרון. אשמח לשמוע דעות גם בעניין זה.
אז קדימה :
טיול מספר 1 , צלילה לימת הלשון
כבר התרגלנו מהשנה שעברה : החזאים מאיימים בסופות ובשטפונות, וכשמגיעים לרגע ולמקום, לא דובים ולא קרנפים. קייץ מקוייץ ושדוף, כאילו לא 27 בנובמבר. כבר אי אפשר לסמוך על אף אחד.
ובינתיים, מאז העונה הקודמת, החליפו לנו את רעות ובמקומה קיבלנו את יעל. כרמית לעומת זאת, נשארה כצוק איתן. חביבה ומלאת חן כתמיד. דואגת לכל מה שצריך ומאיטה עם המאספים כדרכה. טוב, כנראה שבכל זאת יש על מי לסמוך.
אנחנו הירושלמים ונשות מבשרת, מצטרפים לאוטובוס במסמייה, פוגשים בשמחה פנים מוכרות משנים עברו, חולפים על פני גלעד החורפ לו מעדנות ומתוודעים לאנשים חדשים. (או שאנחנו החדשים, תחליטו אתם).
צומת שוקת כבר נכנסה לרוטינה, קפה, שרותים, ועוגיות מהבית. יאללה ממשיכים.
יורדים לכיוון ים המלח דרך ערד, צומת זהר, מפעלי האשלג, פונים על דרך העפר הכבושה מערבה, לכיוון מישור עמיעז. סמוך לנחל פרצים יורדים ומתארגנים להליכה.
בנחל פרצים הולכים צפונה, קירות הנחל הולכים ונהיים אנכיים, עם טקסטורות מרהיבות של שכבות מפותלות. גם פה הטבע עושה עבודה יפה. בחנייה ראשונה מקבלים הסברים ראשונים על ההיסטוריה הגאולוגית של המקום ועל התצורות השונות של החוור והר המלח הרי הוא הר סדום. גלעד כדרכו, מציג את הסצנה הגאולוגית כסיפור מתח לכל דבר, ונעזר בתנועות ידיים דרמטיות כדי לאשש את העובדות באינטונציות משכנעות. השתכנענו.
כל עת ההליכה בערוץ מנשבת מולנו רוח צפונית קלילה המנעימה את ההליכה. מגיעים למפגש עם נחל סדום ומשנים כיוון בכמעט 180 מעלות, פונים דרומה בערוץ נחל סדום כשמשמאלנו מתנשאים מדרונותיו המערביים של הר סדום. עצירה נוספת באמצע הערוץ לארוחת צהריים, חבורה של בנות דתיות חולפות אותנו על אופני שטח, ואנחנו מתפלאים איך אפשר לרכב ככה עם חצאיות. אחרי כמה דקות הן חוזרות סמוקות ומתנשפות, אחדות מחייכות בביישנות ואחרות נאבקות בגבורה בפיתולי הנחל. כל הכבוד !
יוצאים מהנחל ומטפסים צפון מזרחה על הר סדום, עלייה לא קשה במיוחד שבסופה תצפית פנורמית על דרום ים המלח וברכות הייבוש. מתחילים לגלוש דרומה ומערבה, עוצרים בפקק המלח, ממשיכים לגלוש באותו כיוון ומציצים בדרך לקצה של אחת מהארובות של מערת סדום. גלעד אומר שיש כ-3000 מערות בהר סדום וכולן סגורות למטיילים בגלל סכנת מפולת.
מעבר לאחד הפיתולים מציץ כבר האוטובוס המחכה לנו בשולי הכביש, גומאים את המטרים האחרונים של הירידה, קצת תרגילי שחרור, יש מי שחולץ נעליים וחוגר קרוקס, והביתה.
עוד עצירונת בערד לקפה/ארטיק/ביסלי, וזהו.
להתראות בטיול הבא !
כל שאר התמונות נמצאות בקישור : http://picasaweb.google.com/avial111/sxjvBC?authkey=Gv1sRgCOqDvq_d7seUCA#
