בניגוד לפעמים קודמות ולפוסטים קודמים, אקצר הפעם בתיאורים. הן משום שהטיול המתואר הוא מחוץ למניין הטיולים של "מגלים את הנגב" ואי לכך ציבור המשתתפים בו שונה מהקבוצה הקבועה, והן משום שקצת קשה לי לזכור בפירוט מסלול של יומיים עם כל הואדיות, ההסברים הגאולוגיים, ההיסטוריים, הזואולוגים והבוטניים.
מה שלא קשה לזכור הוא שפע הצמחיה שנתקלנו בו ושאין הוא מראה שהנגב ומבקריו רגילים בו.
תקציר המסלול בקווים כלליים (ויסלחו לי המדקדקים אם החסרתי פרטים) :
תחילת ההליכה בכביש 171 , עוזבים אותו דרומה לכיוון מכתש רמון, אחרי שהעברנו את ציוד הלילה לג'יפ של אלון ואיה במדרשת שדה בוקר.
כבר בתחילת ההליכה (נחל ניצנה ?) מבחינים בשפע של ירוק ופריחה בערוצי הנחלים ולא רק שם. נוריות, צבעונים, מקור החסידה ועוד אלף ואחד מינים ומיני מינים.
צופים אל המכתש מגובה המצוק ואחר גולשים לתוכו, אל קניון הפריזמות. חוצים את נחל רמון ומטפסים לגדה השניה של המכתש, גולשים מעברו השני ומתנקזים לנחל ערוד המביא אותנו בסופו של דבר אל חניון הלילה של בארות עודד, שם כבר מחכים לנו אלון ואיה עם אוהל מטבח, לימונדה קרה, תה חם, ברזייה, שפע אוכל מכל סוג ומין ושלוש פוייקאות מהבילות.
מקימים אוהלים, עורכים קבלת"ש בנוסח עדות-הרפורמים/קונסרבטיבים-המטיילים, מסביב למדורה, קצת צ'יזבאטים ושירי תוגה וערפל, יאללה למיטה.
גם ארוחת הבוקר שמכינים לנו הצמד א&א נחמדה ומגוונת ויש גם חומרים לסנדוויצ'ים לצהריים, כולל שקיות ופירות ומה לא. כל הכבוד !
אורזים ומקפלים את ציוד השינה וקדימה לדרך. תחילה בארות עודד, שעל שמם החניון בו בילינו את הלילה, ואח"כ לכיוון הר עריף דרך הנחלים ערוד וקציעה. בדרך חונים לכמה דקות ליד גב מלא מים ויש כמה אמיצים המעזים לטבול ולהשתכשך במימיו הקרירים אם כי לא צלולים במיוחד. העליה להר עריף אינה קלה במיוחד (950 מ' מעל פני הים) אבל הנוף הנגלה בדרך ועם ההגעה לפסגה נותן תמורה נאה למאמץ. הסבר של גלעד על הגאוגרפיה והגאולוגיה של המקום (שני המכתשים) וגולשים דרומה ומערבה, קצת לאורך נחל מעזר ובקעת חסון, לקראת המפגש עם האוטובוס על הכביש בגבול מצרים בין הר שגיא להר חריף. דרך העפר שבה מתרחש קטע הסיום היא מהסוג הבלתי נגמר, יש אומרים שאורכה הוא 8 ק"מ ויש הטוענים יותר. אתם מוזמנים למדוד על המפה ולדווח. הג'יפ של אלון מקפיץ לקראת הסיום את הפצועים וחסרי הכישורים הבדואיסטים. חן-חן !
עולים לאוטובוס, פוגשים את הציוד בשדה בוקר, נפרדים מגלעד שממשיך לעוד סיבוב או משהו כזה, אומרים תודה ליונתן החובש ולגלית המלווה (שגם מנהלת את אסכולות בין טיול לטיול), ויאללה, הביתה.
מקבץ התמונות שלי נמצא כאן
הקישו ותהנו.
להתראות,
אבי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה